”לטיניזציה“ של אלפבית זר היא תופעה עולמית נפוצה בעיצוב מערכות כתב רב־לשוניות. התופעה מעוררת שאלות על קריאוּת ועל נאמנות תרבותית למסורות של כתיבה ושפה: האם אפשר לעצב גופנים רב־לשוניים תוך שמירה על האותנטיות של אות המקור? בעיצוב־אות, יש משהו משובש בניסיון לכפות תרבות אחת על אחרת. האם נוכל להעלות על הדעת גופן לטיני שנכפות עליו, למשל, צורות עבריות? במציאות זה הפוך: החזק תמיד מנצח. המטרה היא אפוא למצוא פתרון טוב יותר לחיבור בין שתי מערכות כתב, שלא יחייב ויתור על המאפיינים התרבותיים של האחת לטובת השנייה. גופני סנס־סריף בעברית ובלטינית, למשל, יכולים לעבוד יחד בהרמוניה כיוון שיש להם מכנה משותף צורני מסוים. בעיצוב גרפי, גם חיבור צורני הבנוי על ניגודיות הוא מחשבה מעניינת. שילוט היסטורי בירושלים, למשל, ממחיש את היופי והעושר שבאקלקטיות הרב־לשונית. ניגוד צורני מקובל ועובד היטב בסמלילים, ומזקק בתוכו את ההטרוגניות של המקום. אבל בעיצוב־אות רב־לשונית לא נתקלתי עדיין במחשבה עיצובית כזו.
The Cave of the Patriarchs, also known as the Ibrahimi Mosque, is a monumental building in the old city of Hebron (Al-Khalil). The place is mentioned in the Bible as the location of the tombs of the three great patriarchs and their wives, a holy place for both Muslims and Jews. For more than seven hundred years of Muslim rule, Jews were not allowed to get any closer than the seventh step leading to the compound. Since its occupation by Israel in 1967, the cave has been opened to Jewish worshippers and turned into a shared holy shrine. Since the massacre of twenty-nine Muslim worshippers by Baruch Goldstein in 1994, the shrine has been strictly divided for separate use by both religions. However, for twenty days a year, on the occasion of important holidays and under close military inspection, the site changes hands for twenty-four hours only, enabling each side to have full use of the cave. In a matter of hours, Jewish or Muslim chambers are cleared of all artifacts and stand vacant for a few moments before their temporary occupants bring in their objects and turn the emptied rooms into a mosque or a synagogue. In these carefully choreographed transformations, simple objects such as plastic chairs and carpets are used, just like the elements of a stage set, to define a momentary identity for this ancient container.
פדרה סריף פרו—גופן תלת־לשוני למציאות תלת־לשונית—A Trilingual Typeface for a Trilingual Reality [גירסת פרו מלאה ממתקים ☜♥]
תומס מאן
Thomas Mann
אותיות פדרה־סנס ופדרה־סריף בנויות על שלד זהה וקשורות זו לזו מבחינה צורנית, כך שהזהות הייחודית של האות נשמרת
אודות
Fedra Serif (2016) was originally designed by Peter Biľak initially for the printed version of the Collins dictionary. The typeface is low contrast, with short ascenders and descenders and open counters, intended to work in tiny text sizes. Expanding the project into Hebrew and Arabic presented the possibility of bringing to life trilingual typographical projects, an essential cultural need in Israel. The challenge was to create a cohesive connection between three different Alphabets without losing each script’s cultural code.
Fedra Sans and Fedra Serif are based on the same skeleton and formally relate to each other without losing the original characteristics of the design.
