”לטיניזציה“ של אלפבית זר היא תופעה עולמית נפוצה בעיצוב מערכות כתב רב־לשוניות. התופעה מעוררת שאלות על קריאוּת ועל נאמנות תרבותית למסורות של כתיבה ושפה: האם אפשר לעצב גופנים רב־לשוניים תוך שמירה על האותנטיות של אות המקור? בעיצוב־אות, יש משהו משובש בניסיון לכפות תרבות אחת על אחרת. האם נוכל להעלות על הדעת גופן לטיני שנכפות עליו, למשל, צורות עבריות? במציאות זה הפוך: החזק תמיד מנצח. המטרה היא אפוא למצוא פתרון טוב יותר לחיבור בין שתי מערכות כתב, שלא יחייב ויתור על המאפיינים התרבותיים של האחת לטובת השנייה. גופני סנס־סריף בעברית ובלטינית, למשל, יכולים לעבוד יחד בהרמוניה כיוון שיש להם מכנה משותף צורני מסוים. בעיצוב גרפי, גם חיבור צורני הבנוי על ניגודיות הוא מחשבה מעניינת. שילוט היסטורי בירושלים, למשל, ממחיש את היופי והעושר שבאקלקטיות הרב־לשונית. ניגוד צורני מקובל ועובד היטב בסמלילים, ומזקק בתוכו את ההטרוגניות של המקום. אבל בעיצוב־אות רב־לשונית לא נתקלתי עדיין במחשבה עיצובית כזו.
גופן תלת־לשוני למציאות תלת־לשונית— A Trilingual Typeface for a Trilingual Reality
אותיות פדרה־סנס ופדרה־סריף בנויות על שלד זהה וקשורות זו לזו מבחינה צורנית, כך שהזהות הייחודית של האות נשמרת
In my decade of experience teaching at Type & Media I have seen many students enter the course with no previous experience in type design. Over the eight months of the course they learn the structure of letterforms and the principles of construction that allow them to create well-designed typefaces, (not always terribly original, but convincing executions without obvious mistakes). Having mastered the formal execution of type, they can then move on to think about how to apply their skills. Obviously, creating type that is too closely related to existing models doesn’t justify the effort involved. Or as my Type & Media colleague Erik van Blokland says: “If an existing typeface does the job, there is no reason to make a new one.” Peter Bil’ak

אודות

פדרה סריף הוא גופן טקסט רץ שעובד בגדלים קטנים במיוחד.

הגופן הלטיני (פיטר בילאק, 2005) עוצב במיוחד עבור סדרת מילוני הרפר־קולינס, בו הודפסו למעלה מ־200 כותרים.

פדרה הוא גופן סינטטי המחבר גישות סותרות לכאורה לכדי לגופן הרמוני אחד: שורשיו ההומניסטיים (קצב ותנועות כתב היד) מתאזנים עם צורות וקטוריות נוקשות.

הגופן העברי (2015) שואף למצוא פתרון טוב יותר לחיבור בין שתי מערכות כתב (עברית ולטינית), שלא יחייב ויתור על המאפיינים התרבותיים של האחת לטובת השנייה. שדה הטיפוגרפיה העכשווית עסוק בשנים האחרונות בהתרגשות מהטכנולוגיה המאפשרת יצירת גופנים רב־לשוניים בקוד אוניברסלי ובקובץ אחד, אך רב תוצריו פורמליסטיים. המטרה בבסיס העיצוב של פדרה עברית היתה, אם כך, ליצור מערכת כתב הומוגנית, שבה צורות ותנועות מכתבים שונים מקבלות פרשנות תרבותית מקומית.

לפדרה עברית סגנון קורסיבי ייחודי המאפשר עבודה טיפוגרפית על מערכות טקסט מרובות היררכיות.

ב־2015 זכתה פדרה סריף עברית במקום השני בתחרות הבינלאומית Granshan‭

עיצוב: מיכל סהר (2016)
שם בתפריט: FedraSerif
כולל: ניקוד מלא, תווים לטיניים, ליגטורות
אהבתם? נסו גם את אדיטור סריף, פדרה סנס

בשימוש

רכישה

פונט זה ניתן לרכישה באתר אחר, לחצו כאן כדי לעבור לאתר.