ארט נובו, ארט דקו, רוקוקו — פרנקלי הוא פרנק־ריהל, אבל עם טוויל!
”פְרֶנְקְלִי מָיי דִיר,
אָיי דוֹנְט גִיב אֶ־דֶאם…“
אר־נובו (האמנות החדשה) הוא זרם באמנות שהתפתח באירופה ובארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה־19. סובב סביב המוטיבים של אלמנטים מהחי והצומח, עם גוף האישה. האר־נובו אינו זרם באמנות בלבד, אלא זרם אשר חרג מהתחום הצר של האמנות והציף את אירופה בכל תחומי העיצוב והאמנות: אופנה, אדריכלות, צורפות, ריהוט ועוד. סגנון האר־נובו היה השפה החזותית הראשונה שניסתה להתאים את הביטוי החזותי לסביבה המודרנית ולדחות את הגישה הקיימת של עיטור וקישוט החפץ או הבניין במילון צורות השאול מסגנונות העבר. מן הבחינה הכלכלית, נבע האר־נובו מן המצוקה הכלכלית של אומנים ואמנים שונים, אשר שילבו את כישוריהם במטרה להצליח למכור ריהוט ופריטים שימושיים, אם לא אמנות ”טהורה“.
הלילה בערוץ 8—
כוכבית*[או] סולמית#
אודות
אם פרנקריהל היה נולד היום, האם הוא היה נראה לנו פונט עברי?
אנחנו כל כך רגילים לראות אותו, שהוא שקוף לגמרי, והוא הוא העברית שלנו.
אם מתבוננים במודלים של אות עברית לטקסט שנוצרו בשנות החמישים (דוד, קורן, הדסה וכד׳), בהם חקרו מעצבי האות את הקליגרפיה העברית לעומק, נראה כי פרנקריהל נותר בצד בזרותו, הוא נראה ״דנדי״, כמעט מיופייף. ניתן להבחין בקלות בהשפעות האר נובו (Art Nouveau) שרווחו באותו זמן בעיצוב האות הלטינית, והעובדה שנוצר בלייפציג יחד עם החרט אוטו ריהל רק מבססת הכרה זו.
פרנקלי הוא גרוטסקה אר־נובואית של פרנריהל. טייק קיצוני, שמבליט את האלמנטים הקישוטיים של המקור בלי בושה.
